אפריקה

פנגני היא אחת מהפנינות היותר ייחודיות שיש לטנזניה להציע. עיירת חוף קטנה הנמצאת על קו החוף של מזרח טנזניה שלא הרבה תיירים מכירים ועם זאת עדיין מלאה באטרקציות מדהימות שממש לא כדאי לפספס!

לא מעט אנשים מרגישים את הצורך כשהם מגיעים למדינות עולם שלישי, למלא את המזוודות שלהם בדברים שניתן לחלק לילדים המקומיים. בעוד ברור לי שהעניין מתבצע מתוך כוונות טובות של המטיילים, לשמח את הילדים המקומיים ובכך לשמח גם את עצמם, לרוב זה יוצר יותר נזק מתועלת שחשוב לי לשים עליו את הדגש.

אחד הדברים הראשונים שאני בודקת כשאני חושבת על יעד חדש להגיע אליו זה כמה כסף טיול כזה יעלה לי. הקטע המוזר הוא שאני אף פעם לא מוצאת לזה באמת תשובה. תמיד כולם אומרים "תלוי", וזו תשובה שקצת מעצבן לקבל כשמנסים לקבל אינדיקציה כללית של עלויות.

יושבת במטוס, מושב ליד החלון עם נוף לכנף כמו שאני אוהבת, ויודעת שאלו הרגעים האחרונים שלי ביבשת הזו, לפחות להפעם. עוד מעט אמריא מפה לארץ קרה וכל מה שהיה שייך לאפריקה ישאר על האדמה הזו. אני יושבת במטוס וחושבת על היום שהגעתי לכאן, על כמה שהתחושות זהות למה שהיה אז, ועל איך עברו כל הימים האלה.

רכס הרי האוסמברה (Usambara Mountains) הוא רכס הרים בצפון מזרח טנזניה כך שבין הגבעות הירוקות של הרכס מפוזרים להם כפרים קטנים ונקודות תצפית מפתיעות. אומנם טנזניה מציעה טראקים מאתגרים ומוכרים כמו הר מרו והקילימנג'רו, אך לא רחוק מהם מסתתר הטראק המיוחד הזה המציע לכם חוויה שונה מהרבה טראקים אחרים.

האי מאפיה הוא אי קטן באוקיינוס ההודי השייך לטנזניה. האי ממוקם דרומית לזנזיבר והוא הזדמנות מצויינת למי שרוצה לשלב רביצה בחופים יפים, צלילה באחד מהאתרים הטובים בעולם ואכילה של מלא קוקוסים, ועם זאת לדלג על החוויה התיירותית שזנזיבר מציעה.

אתיופיה הייתה חלום גדול שלי בשנים האחרונות. זה התחיל מזה שראיתי תמונה מהרי הסימיאן והבנתי ששם אני רוצה להיות! לא הרבה זמן אחרי מצאתי את עצמי אורזת תרמיל ויוצאת אל המקום עליו חלמתי, ביבשת עליה חלמתי אל מסע מרתק במדינה שעד היום היא הפייבוריטית שלי מכולן.

טראק הרי הרוונזורי נמצא בשמורת הרי הרוונזורי באוגנדה, לא רחוק מהעיר קססה שבמערב המדינה, באיזור טרופי שהוא רטוב וגשום בכל תקופה של השנה. ישנן לא מעט אופציות למסלולים בשמורה החל מטיול של יום יומיים באיזור ועד למסלול המלא לפסגת מרגריטה שאורכו כשמונה ימים בערך.

בשבט המסאי התאהבתי מהרגע שהגעתי לטנזניה. משהו משך אותי אליהם ואל התרבות שלהם עוד בארושה, בימים הראשונים שלי בטנזניה. מהרגע שראיתי אותם מסתובבים ברחוב, מכוסים בשמיכת המסאי שלהם, הרגשתי שיש בהם משהו מיוחד יותר מהשאר, משהו שרציתי להכיר יותר לעומק. (וללא ספק להשיג לעצמי שמיכת מסאי אחת). 

הטארק בהר מרו הוא אחד הטראקים המוכרים והמאתגרים יותר שיש לטנזניה להציע. הר מרו הוא אופציה מעולה לטראק ביבשת ובטנזניה בפרט מהרבה מאוד בחינות.

הקונגו נייל טרייל הוא טראק מדהים, שונה מאוד מהרבה אחרים, שעובר בין הכפרים הקטנים של רואנדה. הטראק הוא חינמי לחלוטין ואפשר לעשות אותו בצורה עצמאית לכל אורכו ובדרך זוכים להתחבר המון למקומיים, לשחק עם הילדים בכפרים ולישון במקומות קצת הזויים.

את טראק הרי האולוגורו בטנזניה לא הרבה מכירים, אולי בעיקר בגלל שרוב האנשים שמגיעים לטנזניה בוחרים דווקא לטייל בהרים המוכרים כמו הקילימנג'רו או הר מרו.

לאוגנדה הגעתי כחלק מטיול ארוך ביבשת וזו הייתה המדינה הראשונה ממנה התחלתי את המסע שלי. למעשה אוגנדה לא הייתה ברשימת המדינות אליהן כיוונתי להגיע בטיול זה, אבל לאחר שהגעתי לבוקר אפריקה של קהילת תרמילאי אפריקה של מזונגו, הבנתי שאין מצב שאני מוותרת על ביקור במקום הזה.

ויזה לנמיביה צריך להוציא מראש, לפני ההגעה למדינה וניתן להוציא אותה בישראל, או באחת מהמדינות השכנות של נמיביה - דרום אפריקה, בוטצוואנה או זימבבואה. במאמר שלפניכם אסקור מה נדרש מכם על מנת להוציא ויזה לנמיביה בכל אחד מהמקומות הללו ובמה צפוי שתיתקלו בדרך.

מתוך מדינות מזרח ודרום אפריקה, בוטצוואנה נחשבת ליעד יחסית יוקרתי ולמדינה יחסית מפותחת, ועל כן הוצאות מחייה כמו אוכל, לינה ומעבר בדרכים יכולים להגיע למחירים הזהים אפילו למדינות מערביות, דבר שעלול אפילו להבהיל את התרמילאי המתכלב הממוצע (אני).

השכרת רכב בנמיביה הוא תהליך יחסית פשוט, ועם זאת יש כמה דברים שחשוב לדעת לפני שמשכירים שם רכב, או בכלל בחו"ל.