טיול תרמילאים באיסלנד
20/01/2019
מדבר דנקיל באתיופיה
16/03/2019
טבעונות באיסלנד
כשאני טיילתי באיסלנד אי שם בשנת 2014, טבעונות לא בדיוק הייתה הדבר הכי נפוץ באי הזה.
לנצח לא נשכח מקס ואני את היום בו בכיתי כשנאלצתי להזמין פיצה עם גבינה.
למען האמת איסלנד אז הייתה המקום שבו היה לי הכי קשה לשמור על טבעונות, במיוחד כי הייתי בשלב בחיי של טבעונאות (Raw).
אבל לא רק, למצוא מנות במסעדות ללא בשר או גבינה היה כמעט בלתי אפשרי, וכדי לקנות מלפפון בסופר היה צריך משכנתא.
באופן מפתיע ומאוד משמח גיליתי שדברים השתנו לטובה מאז, ובפוסט הבא אספר לכם למה לי היה קשה ואיך הייתה החוויה האישית שלי, איך קרה שדברים השתנו (סיפור היסטורי מעניין במיוחד!), ולמה לכם יהיה כבר הרבה יותר קל.
תהנו :)
האיסלנדים ובעלי חיים
כשטיילתי באיסלנד אני זוכרת שתמיד צצה במוחי המחשבה המטרידה על הדיסוננס שחשתי שם בנוגע ליחס בעלי חיים.
בעוד אני לחלוטין יכולה להאמין שהאיסלנדים הם אומה אוהבת בעלי חיים וטבע, הם שומרים בצורה יוצאת דופן על הטבע המיוחד שבה וגם הרבה פעמים מגנה על בעלי החיים בסביבה.
למעשה יש לה אינטרס דיי גדול בעיניי לשמור על אוכלוסיית בעלי החיים של האי כי עצם קיומם שם הוא אטרקציה תיירותית בפני עצמה.
החל מצפייה בפאפינים, סיורי שייט לצפייה בלוויתנים, כלבי הים השמנמנים שמציצים בין הקרחונים ועד לסוסים האיסלנדים המיוחדים - הם חלק מהדברים שמושכים תיירים רבים כל שנה לאיסלנד.
ועם זאת, היה לי מאוד קשה לראות עשרות חנויות שמוכרות מוצרים מעור, צמר, צמר אנגורה וכמובן פרווה.
יותר מזה, נתקלתי לא מעט בקישוטים בדמויות שועלים מתים תלויים בהוסטלים, שטיחים מפרווה ודברים דומים אחרים.
אבל אחד הדברים שהפריעו לי במיוחד היה לראות מנות בשר לוויתנים או סוסים במסעדות. כלומר, איך לעזאזל מצד אחד אתם מוציאים סיורים לשייט לוויתנים ומצד שני צדים אותם לשם מאכל?
איך אפשר לאכול את היצור החמוד הזה?
גידולים חקלאיים
אני חושבת שכדי להבין את הקושי המשמעותי במקום כמו איסלנד, צריך להבין את האדמה.
איסלנד אינה מדינה שמסוגלת לגדל בעצמה תבואה חקלאית. האדמה באיסלנד ברובה היא אדמה סלעית געשית ומלאה בקלדרות.
יותר מזה, מרכז איסלנד מכוסה בקרחונים ונחשב לאיזור פראי במיוחד שגם לא הרבה מטיילים מגיעים אליו.
שילוב של קרח ואש.
לצד קרחוני ענק איסלנד זוכה לפעילות געשית קבועה (כולנו זוכרים את התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010 שגרמה לחסימה של כל תנועה אווירית במערב אירופה), והשילוב של השניים בעצם מביס כל סיכוי להתפתחות חלקאית באי.
וכך קורה בצורה טבעית מצב שבו כל תוצרת חלקאית בצורת פירות, ירקות או גידולי חומרי גלם הופכת ליקרה במיוחד כי עליהם ליבאה ממדינות אחרות, בעוד גידול בע"ח כגון חזירים (או שימוש בבע"ח המצויים באופן טבעי באי כמו לוויתנים) הופך לאופציה הזולה והנגישה ביותר לאוכלוסיה המקומית.
עם השנים הברירה היחידה הופכת לברירת המחדל.
פרוות שועלים בכל מקום
מזג האויר
אז נכון, קר באיסלנד, אבל לא ממש. תודות לזרם הגולף, איסלנד זוכה לטמפרטורה דיי יציבה ולא קרה במיוחד לעומת שכנותיה הסקנדינביות.
לי קצת קשה היה לקבל כאן את השימוש הרב בפרוות. כלומר, התנאים באיסלנד לא פשוטים זה נכון, אני יודעת כי טיילתי שם בחורף, אבל בעייניי השימוש בפרוות הוא דיי מיותר ויותר תרבותי מאשר הכרח. (במיוחד עכשיו).
במקומות כמו מונגוליה אני לחלוטין יכולה להבין ולקבל את ההכרח שיש בגידול בע"ח או צייד בע"ח עבור חימום, אבל במדינה מערבית כמו איסלנד ממש לא.
ועוד יותר, אני לא יכולה לקבל את התירוץ של אכילת מזון משמין מהחי כצורה לשמור על חום גוף. יש לאיסלנדים אחלה בירה להתחמם איתה במקום :)
אבל בעוד אני מהרהרת עם עצמי על מצבים בהם אני מוכנה לקבל שימוש בבעלי חיים על מנת לשרוד, והאם איסלנד עונה על ההגדרה הזו בעיניי, יצאתי לחקור קצת את ההיסטוריה של תנועת הטבעונות באיסלנד.
שימו לב ממה עשויים המוצרים שאתם קונים..
אז איך הטבעונות הגיעה לאיסלנד?
תופתעו לגלות, אבל לפעמים צריך בנאדם אחד כדי לחולל שינוי גדול, ובמקרה הזה הוא גם ישראלי :)
אז עוד הרבה לפני שאני הגעתי לאיסלנד והתבכיינתי על ההיצע הטבעוני הנמוך הקיים בה, דברים גדולים כבר החלו להתרחש בנוגע לזכויות בע"ח באי.
כדי להבין את הסיפור הזה, נעזרתי בבחור מקסים במיוחד בשם ליאור אבני שנתן לי ולכם הצצה גדולה על איך כל זה התחיל.
הסיפור של ליאור
ליאור הגיע לדנמרק שבסקנדינביה בשנת 2000, שם סיים דוקטורט בפסיכולוגיה. עיתונאי צעיר עם תודעה גדולה לשימור הטבע.
עד היום לדנמרק יש השפעה מאוד גדולה על מדינות סקנדינביה ובפרט איסלנד, מה שיכול להסביר את ההשפעות התרבותיות החזקות בין השתיים.
כבר אז התחילו ניצנים גדולים של הפגנות נגד צייד לוויתנים ודיבורים על התחממות גלובלית בקרב האוכלוסייה המקומית.
באותם ימים להיות פעיל למען זכויות בע"ח, כך מספר ליאור, היה סוג של מופרעות, "ארכי פרחי". אני בעצמי זוכרת את זה מהימים שבהם התחלתי להתעניין בעצמי בנושא זכויות בע"ח כאן בארץ, אי שם בשנת 2004.
אלו היו תקופות שהיו עוצרים את מי שמנסה להגן על בע"ח, וכל מה שהיה מאפשר תיעוד היה מוחרם על ידי המשטרה. אין פלא שמארגני ההפגנות היו חשדניים ביותר לגבי מצטרפים חדשים שמא הם משתפ"ים של המשטרה.
ליאור אז לא רצה לקחת את הסיכון להיעצר ולהיזרק מדנמרק ובכך לקטוע את חלום הדוקטורט שלו, אז הוא פנה לכיוון משלו - של כתיבה. הוא התחיל לכתוב מאמרים לעיתון מקומי שבהם שולבו בעדינות מסרים למען הגנה על בעלי חיים.
לאחר שנה בערך, תנועת ההגנה למען בעלי חיים יצרה איתו קשר לקיום מפגש פעילים בלא אחרת מאשר עיר הבירה של איסלנד, רייקיאוויק.
והנה, חבורת אטקביסטים של 1,000 איש סה"כ פעלו לטובת זכויות בעלי החיים ועידוד המעבר לטבעונות, מה שלא היה דבר קל במיוחד.
אם הייתם יכולים לעצור את האכזריות כלפי בע"ח, הייתם עושים זאת?
כפי שציינתי מקודם, יכולת הגידול של תוצאת חקלאית באיסלנד היא מוגבלת וכך גם ביתר מדינות סקנדינביה, כך שרוב הגידולים מגיעים ביבוא מה שהביא למחירים גבוהים כמובן.
ליאור מספר שמחיר של תפוח אחד יכל להגיע אז לעלות של חצי יום עבודה של פועל.
המזון הזמין והזול ביותר היה בעיקר בשר איילים וחזירים, וכמובן מה שהים מביא לנו כמו דגים ולוויתנים. את תוצרת החלב, הבשר והגבינה שלה מייבאת עד היום איסלנד לשטחה (כי מה לעשות, גם עבור גידול בע"ח צריך שטחים חקלאיים).
בפני התנועה בעצם עלתה השאלה של איך הופכים תזונה טבעונית הנחשבת ליקרה, לזולה עבור האוכלוסיה המקומית כך שגם הפועל הפשוט יוכל להרשות לעצמו לצרוך אותה.
ויותר מזה, איך הופכים את עניין זכויות בע"ח למשהו שנמצא על סדר היום התקשורתי, בזמנים ללא פייסבוק או וואטסאפ?
וכך, כמה זמן לאחר מכן נודע לליאור על בחור בשם עדי גיל, ישראלי בעל ממון שנלחם בצייד לווייתנים באיי פארו שבאיזור. את הונו הוא משקיע בהצלת בע"ח, דבר שתפס את עיניי התקשורת.
עם הזמן והפעילות התקשורתית, דעת הקהל התחילה להשתנות בנוגע לזכויות בעלי החיים, ובשנת 2004 נפתחה המסעדה הטבעונית הראשונה בקופנהגן (שגילתה למקומיים גם את טעם החומוס והפלאפל).
כמובן שזה היה תהליך איטי שעדיין ממשיך, אבל עם שינוי המיסוי בנוגע לייבוא פירות וירקות והמודעות שגדלה, הופיעו יותר ויותר דוכני מזון טבעוני, שהכוח העיקרי שהניע אותם אלו התיירים שהגיעו למדינות הללו.
איסלנד כידוע היא לא מדינה שהונה מתבסס על משאבי טבע, מחצבות או חקלאות, אלא בעיקר על תיירות, כך שעם הזמן נראה שזה הפך לבלתי נמנע לתת מענה לצורך הזה.
ואיזו דרך יותר טובה למשוך תיירים מאשר להציע להם גלידה טבעונית?
אז איך מצליחים לשמור על טבעונות באיסלנד?
כאמור, כשאני טיילתי באיסלנד היה לי מאוד קשה אבל לא בלתי אפשרי.
בישול עצמאי
בסופרים תמיד תוכלו למצוא חומרי גלם טבעוניים לחלוטין. החל מפירות וירקות, שימורים, אורז, פסטה, לחם ואפילו מוצרים קפואים טבעוניים.
הסופרים עם ההיצע הטוב ביותר הם Netto, Bonus, Hagkaup.
אני גם הצטיידתי בכל מיני סוגי ממרחים כמו פסטו, עגבניות וכו', וזה סגר לי הרבה פעמים את הפינה של ארוחות בוקר.
כמעט בכל הוסטל/אתר קאמפינג תוכלו למצוא מטבחים מאובזרים שניתן לבשל בהם כך שעם ארוחות הערב גם אין בעיה.
הדבר היחיד שהייתי צריכה פתרון אליו זה בעיקר ארוחת צהריים ונשנושים של בין לבין.
אני קניתי טורטיות (שהיתרון שלהן שהן לא מתקלקלות מהר כמו לחם), ופשוט הייתי דוחפת בתוכן מכל מה שבא ליד.
אני ידועה כחסרת סבלנות לעצירות אוכל נורמליות ונשנשנית אוכל בזמן נהיגה, ככה שהכנת מנה בטורטייה היוותה פיתרון לא רע גם מהכיוון הזה.
כיום כמובן, עם מודעות הטיולים שפיתחתי, ללא ספק אמליץ להביא איתכם טחינה (ושל הר ברכה כמובן).
היצע לא יאמן של גבינות טבעוניות וממרחים בסופרים באיסלנד
מסעדות טבעוניות
ממש בשנים האחרונות איסלנד חווה זינוק אדיר בהיצע הטבעוני הקיים בה. בעוד כשאני הייתי הייתה מסעדה אחת ברייקיאוויק שהיה כתוב עליה Vegan, היום המצב נראה אחרת לגמרי.
דיווחו לי שיש לפחות 3 מסעדות שהן 100% טבעוניות, ובהרבה מקומות אחרים יש אופציה טבעונית אחת לפחות לבחירה. ישנן אפילו שתי רשתות מזון מהיר שהוסיפו המבורגר טבעוני לתפריט שלהן!
רשתות המזון Grill 66 ו Nesti
בשתי הרשתות תוכלו למצוא המבורגר טבעוני המבוסס על ירקות.
בראשונה תשלמו באיזור ה - 1,500 קרונות להמבורגר (50 ש"ח בערך), ובשנייה באיזור ה - 1,900 קרונות.
מסעדת Kaffi Vínyl
מסעדה 100% טבעונית המציעה מגוון רב של מנות טבעוניות ונחשבת למומלצת במיוחד.
מיקום: Hverfisgata 76, רייקיאוויק
מסעדת Glo
מסעדה טבעונית וידידותית גם לרגישים לגלוטן, המציעה מנות טבעוניות כמו המבורגרים, טורטיות, סלטים ועוד.
הרבה אופציות טבעונאיות גם כן.
מיקום: Laugavegur 20B, Reykjavik
שעות פתיחה: ימים שני - שישי בין השעות 11:00-22:00. ימי שבת - ראשון בין השעות 11:30-22:00
מנה במסעדת Glo
ויש גם קינוחים
שזו החולשה שלי.
באופן אישי כשאני מטיילת פתאום החשק שלי למתוק (ולפלאפל) הופך למוגזם, אז הנה כמה אופציות מתוקות במיוחד עבורכם:
Joylato
מקום לא טבעוני המגיש תפריט מיוחד לטבעונים עם המון אופציות טבעוניות החל מקראפים, גלידות, עוגיות, עוגות ועוד.
מיקום: Njalsgata 1 | Downtown Reykjavik
שעות פתיחה: ימי ראשון - שבת בין השעות 12:00-22:00.
Valdis
רשת גלידריות שמציעה לא מעט אופציות טבעוניות אז שווה לנסות.
מיקום: Grandagardur 21, Reykjavik
שעות פתיחה: ימים ראשון - שבת בין השעות 11:30-23:00.
מיקום: Hverfisgata 76, רייקיאוויק
*טיפ חשוב: תורידו את אפליקציית Happy Cow, שנותנת לכם רשימה של מסעדות ידידותיות לטבעונים או טבעוניות לגמרי ברחבי העולם.
לי היא עזרה אפילו במקומות הכי פחות ידידותיים לטבעונים בעולם.
קרפ מפנק במסעדת Joylato
אטרקציות טבעוניות
אני חושבת שעוד נושא שחשוב לגעת בו הוא האטרקציות המוצעות באיסלנד.
ישנן לא מעט אטרקציות ברחבי האי המשלבות בצורה כזו אחרת בעלי חיים. החל מסיורי שייט לוויתנים, צפייה בפאפינים, מזחלות כלבים וביקור מושבות כלבי ים.
בעוד רוב האטרקציות והמפעילים שלהם לא מהווים פגיעה בבעלי חיים, חשוב לשים לב עם איזו חברות למשל אתם יוצאים לשייט לוויתנים.
ישנן חברות שמצד אחד מאפשרות סיורי שייט רגילים, ומצד שני יוצאים למסעות צייד לוויתנים.
אני מצרפת פה קישור למאמר מעולה שמראה איך לנו כתיירים יש את הכוח לעצור צייד לוויתנים באי. המאמר מספר גם שזה לא מספיק לא לאכול בשר לוויתנים, אלא ממש להחרים מסעדות שמגישות בשר לוויתנים.
(כן, צייד לוויתנים עדיין קורה באיסלנד ובקנה מידה מזעזע..! לנו כתיירים יש המון כוח ביד..!
אז גם אם אתם לא טבעוניים תשימו לב להחלטות שלכם. יש להן משמעות עצומה עבור יצורים אחרים, והרבה פעמים זה ממש עניין של חיים או גזר דין מוות.
תבחרו בתי עסק הגונים, שלא מתפרנסים מפגיעה בטבע ובעלי החיים.
שימו לב שאתם לא תורמים לפגיעה בבעלי החיים באי
סיפור אישי - תקרית הפיצה
לרוב בטיולים שלי אני נוטה לשחרר מעט ולטעום מאכלים מקומיים למרות שהם מכילים גבינה או ביצים. בבשר אני לא נוגעת בכלל.
ולמרות שלרוב אין לי רגשות אשם קשים בנושא, באיסלנד קרה לי מקרה אחר.
במשך כל הטיול שלנו ישנו בהוסטלים, מה שכאמור לא היווה בעיה קולינרית כלשהיא כי יכולתי לבשל עצמאית.
עם זאת, כשהגענו לעיירה ויק (Vik), אחרי המון שעות נסיעה, כל מקום שהיה אפשר לאכול בו היה סגור, ואוכל משלנו כבר לא נשאר.
בויק, ישנו בבית מלון. שם מגישים ארוחות ערב מתוך תפריט.
רעבה מאוד מאוד, אני מציצה בתפריט ומגלה שאין בו אפילו מנה טבעונית אחת. כלומר יש, והיא סלט עם גבינת פטה, אבל סלט בחיים לא ישביע יצור שכמוני.
בכל זאת הזמנתי את הסלט, ואת הגבינה ביקשתי בצד. מלבד הסלט הבחנתי שיש פיצה (שהיה הדבר הצמחוני היחיד בתפריט!), וביקשתי אם אפשר את הפיצה ללא הגבינה.
המלצר החמוד בישר לי שלא ניתן להוציא את הגבינה כי הפיצות כבר מוכנות לחימום, ולמרות זאת החלטתי להזמין את הפיצה.
ומי שמכיר אותי יודע מה זו פיצה עבורי, ושבמעברי לטבעונות פיצה הייתה הדבר האחרון שויתרתי עליו בתפריט (זה ומיונז), אז אמרתי לעצמי - טוב, פעם אחת זה בסדר.
כשהגיע הסלט העלוב שלי התחלתי לאכול. אמרתי לעצמי - טוב כבר הזמנתי פיצה, אז מה, אני לא אשים קוביית פטה על הסלט? שמתי.
ומהביס הראשון הרגשתי שלא גבינה אני אוכלת, אלא חיים שלמים של עגל שהופרד מאימו. המראות לא יצאו לי מהראש והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה באמצע המסעדה.
מקס החמוד ניסה לנחם אותי, המלצרים ניסו לנחם אותי, אבל אני כבר איבדתי את התיאבון מרוב עצב. כשהגיעה הפיצה בכלל לא יכולתי לגעת בה, ודבר גרוע יותר בעיניי מלהזמין מנה עם מזון מן החי, היא לזרוק אחת כזו.
אז הכרחתי את מקס לאכול אותה :)
מאז אגב, ידעתי שלעולם פיצה לא תצליח לגרום לי לשבור טבעונות.
מילים אחרונות
אני חייבת לציין שזה היה אחד הפוסטים שהכי נהנתי לכתוב עד היום בבלוג, למרות הקישורים הקשים המפוזרים לאורכו.
העובדה שזכיתי ללמוד ולקבל הצצה על איך היו הדברים אז דרך נקודת מבטם של אותם פעילים הייתה מרתקת עבורי.
נושא זכויות בעלי חיים הוא יקר לליבי מאז ילדות, והשינוי שמתחולל בשנים האחרונות בנוגע למודעות לסבל בעלי החיים והמלחמה לשמור עליהם כחלק בלתי נפרד מהעולם שלנו מרגש אותי כל פעם מחדש.
יש לנו כתיירים כוח ענק, תראו בעצמכם, לחולל שינוי אמיתי בכל מקום אליו אנחנו מגיעים!
תודה רבה לליאור אבני שסיפר לי את הסיפור, ליובל שגיא שסיפק את כל המידע על מסעדות טבעוניות מומלצות באיסלנד, ולכל יתר האנשים מקבוצת טבעונים מרחבי העולם שעזרו לי במידע רב שהביא את המאמר הזה לעולם.
--
גם פה מגיעה תודה גדולה ליובל שגיא, כי רוב התמונות בפוסט הזה הן שלו. אני לא זכיתי לתעד את ההיצע המדהים הזה ושמחה לדעת שדברים גדלים כך.
יש לי התוודות..
חלק מהקישורים בפוסט זה הם קישורי שותפים, מה שאומר שאם אתם לוחצים עליהם ומזמינים דרכם, זה לא עולה לכם יותר, אבללל אתם בהחלט מקדמים אותי לעבר המיליון הראשון שלי ;)
החלום שלי זה להתפרנס מהבלוג הזה, ואני מקווה שבזה שאני מקרבת אתכם לטייל במקומות עליהם חלמתם, תוכלו לקרב אותי להגשמת החלום שלי.
אז רק אם אתם מעריכים את התוכן שלפניכם ומאמינים בי, הכי אשמח שאת ההזמנות לטיול שלכם תזמינו דרך אותם קישורים.
6 Comments
היי
יופי של מידע והנגשה כיפית,
אני טבעוני(60) ויוצא לאיסלנד בסוף פברואר 2020 למסע סולו.
איזה כייף! תהנה המון, ואם אתה מוצא מסעדות חדשות או אופציות חדשות עבור טבעונים, אשמח לשמוע ולשלב בבלוג 🙂
תודה לך. הגעתי כדי לקרוא על איסלנד בחורף ( כבר היינו בסוף הקייץ כזה, אבל אני גם מכור למראות חורפיים), ואז גיליתי את מאמר הטבעונות. חשוב ביותר. אצלנו הבת האמצעית התחילה וגררה את כל המשפחה (הורים ושני אחים). אז שוב תודה.
ואגב – נורווגיה בחורף – משהו מדהים. אם תרצי לשמוע – האימייל למטה.
איזה כייף לשמוע 🙂
ובשמחה! אם אגיע לנורבגיה בהחלט אכתוב לך.
מדהים! בלוג ממש חשוב, נהנתי לקרוא 🙂
שמחתי 🙂